#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשת איש שנישאת ע""פ ע""א ובה בעלה, האם נפסלה מן התרומה או מן המעשר? (אם היתה בת כהן או לוי). ומה החידוש?<br>ומה הדין בתרומה דרבנן?"	"בת כהן נפסלה, וזה פשיטא ככל א""א שזינתה.<br>וקמ""ל דגם בת לוי מן המעשר, דאע""ג דבעלמא אינה נפסלת בזנות, הכא נפסלה משום קנס.<br>ונפסלת גם מתרומה דרבנן."	יבמות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשת איש שנישאת ע""פ עד אחד ובא בעלה, האם יש לבניה כתובת בנים דיכרין? ומה החידוש?"	"אין להם.<br>וקמ""ל דלא נימא דרק לדידה דעבדא איסורא קנסו ולא לבניה."	יבמות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שנישאת ע""פ ע""א ובא בעלה, אם מתו הבעלים מה דינה לעניין חליצה ויבום?<br>ומה הטעם?"	חולצים ולא מייבמים.<br>אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא, ואינו מייבם מדרבנן משום קנס.<br>אחיו של שני חולץ מדרבנן, ולא מייבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן.	יבמות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במתני' דאשה שנישאת ע""פ ע""א ובא בעלה, דעת ר' יוסי דכתובתה על נכסי בעלה הראשון. ולר""א יש לראשון מעשה ידים והפרת נדרים. ולר""ש ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה.<br>מה דעת כל אחד בדינים שאמר חבירו? ומדוע? (2)"	"לר""ה בתראי מודו לקמאי, דר""ש לא גזר אף בביאה שבה האיסור, כ""ש בשאר דברים. ור""ש ור""א מודו לר' יוסי, דאף מעשה ידים ונדרים שהם תחתיו לא קנסו, כ""ש כתובה דלמישקל ולמיפק. אבל קמאי לא מודו לבתראי מהטעמים הנ""ל.<br>לר' יוחנן קמאי מודו לבתראי, דאם כתובה שממנו אליה לא קניס, כ""ש מעשה ידים והפרת נדרים שממנה אליו. ושניהם מודים לר""ש דאם בדברים שמחיים לא קנסו, כ""ש ביבום וחליצה שאחר מיתה. אבל בתראי לא מודו לקמאי מהחילוקים הנ""ל."	יבמות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה הנישאת ע""פ עדים, מה פסק ר""ה בדינה לעניין לחזור לראשון?<br>ומה הקשה עליו ר""נ? ומדוע אין לתרץ דהוה אמינא דהלכתא כר""ש גם בקמייתא?<br>ומה השיג רב ששת על הקושיא?"	"דמותרת לחזור לו כדתנן במתני' בדברי ר""ש.<br>ור""נ א""ל גנובי למה לך, אי ס""ל הלכה כר""ש אימא הלכה כר""ש. ואין לומר דס""ד דהלכה כמוהו גם לעניין דאף בנישאת ע""פ ע""א ביאתה או חליצתה של אחת פוטרת צרתה, דאימא הלכה כר""ש בבתרייתא.<br>ורב ששת השיג דעל דין זה דנישאת ע""פ עדים אין רבנן חולקים, דמאי הו""ל למעבד. [והוכיח כן מברייתא, אך הראייה נדחתה]."	יבמות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבואר בברייתא דכל עריות שבתורה א""צ גט, חוץ מאשת איש שנישאת ע""פ עדים.<br>ומאידך תניא דר""ש אומר עשו ב""ד בהוראתן כזדון איש באשה, ע""פ עדים כשגגת איש באשה. ומשמע דא""צ גט דומיא דזדון ושוגג.<br>א""כ לכאורה בהכרח ברייתא קמייתא דמשמע דע""פ ב""ד צריכה גט דלא כר""ש אלא כרבנן, ומבואר דלרבנן נישאת ע""פ עדים א""צ גט ולא קנסינן לה. ותקשי לר""נ דרבנן ס""ל דגם בנישאת ע""פ עדים יש קנס. (4)"	"א. אתיא כר""ש, ומודה דע""פ ע""א צריכה גט. וה""ק עשו ככוונת איש באשה (דהיינו כמתכוון לקדש פנויה) ובעיא גיטא. וע""פ עדים כמו שלא בכוונה וא""צ גט.<br>ב. אתיא כר""ש ומודה דע""פ ע""א צריכה גט. ובברייתא איירי רק לעניין דבהוראת ב""ד הוי כזדון להאסר לבעל, וע""פ עדים כשגגה ואינה נאסרת. ובגט לא איירי.<br>ג.&nbsp;אתיא כר""ש ומודה דע""פ ע""א צריכה גט. ובברייתא איירי רק לעניין קרבן, דבעושה ע""פ ב""ד הויא כמזידה וא""צ קרבן, וע""פ עדים כשגגה ומביאה. ובגט לא איירי.<br>ד. אתיא כר""ש, וצ""ל בברייתא חוץ מאשת איש (שנישאת ע""פ ע""א) <b>ו</b>שנישאת ע""פ עדים."	יבמות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שהעיד לה עד אחד שמת בעלה ונישאת, האם צריכה גט משני?<br>ומה הדין בנישאת ע""פ שני עדים?"	"ע""פ ע""א: לרבנן צריכה גט, לדעת ר""ש תלי בתירוצי הגמ'.<br>ע""פ שני עדים: לר""ש א""צ גט. לרבנן תלי בפלוגתת ר""נ ורב ששת האם גם לרבנן לא קנסו בנישאת ע""פ שני עדים."	יבמות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב ששת טען דלכו""ע הנישאת בעדים מותרת לחזור לבעלה, משום דמאי הו""ל למעבד. איך יתפרש הא דקנסו באופנים דלהלן ולא אמרו מאי הו""ל למעבד?<br>א. כתב לשם מלכות שאינה הוגנת וכו' תצא מזה ומזה.<br>ב. כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן את של זה לזה תצא מזה ומזה.<br>ג. כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה.<br>ד. שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה.<br>ה. הכונס את יבמתו ונישאה צרתה ונמצאת ראשונה אילונית תצא מזה ומזה.<br>ו. צרת ערווה שנישאת ונמצאת הערווה אילונית תצא מזה ומזה.<br>ומה סבר ר""פ לנהוג בזה? ומה א""ל ר' הונא בריה דר' יהושע?"	"א.ב.ג.ד. איבעיא לה לאקרויי לגיטא.<br>ה.ו. איבעיא לה לאמתוני.<br>ר""פ סבר להתיר לנישאת ע""פ עדים לחזור לבעלה דמאי הו""ל למעבד.<br>ואמר לו ר""ה דיש את כל הקושיות הנ""ל, ואע""ג דשנינהו, אנן אשינויי ליקו וליסמוך."	יבמות דף צא		
